פסק-דין בתיק תע"א 9513-09

1.         עניינה של התביעה שבפני הינו תקופת הוותק הקובעת לצורך חישוב זכויות הפנסיה המוקדמת של התובעת.

ואלו העובדות הצריכות לעניין :

2.         הנתבעת הינה חברה ישראלית לתקשורת.

3.         ביום 25.4.1979 החלה הנתבעת עבודתה במשרד התקשורת כעובדת ארעית. במהלך תקופת עבודתה כעובדת ארעית בוטחה התובעת בקרן הפנסיה "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ" (להלן: " מבטחים") בפנסיית יסוד.

4.         ביום 10.3.1981 קיבלה התובעת קביעות בעבודתה (כתב מינוי).

5.         ביום 1.2.1984 הועברה התובעת, יחד עם עובדים רבים אחרים, לעבוד בבזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת"). במסגרת העברת העובדים ממשרד התקשורת לעבודה בנתבעת, נחלקו העובדים לשתי קבוצות מכוח ההסכמים שהוחלו על הנתבעת:

א.         " עובדים מועברים" - עובדים שביום 31.1.84 היו עובדים קבועים שלהם כתב מינוי משירות המדינה ועליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל- 1970 (להלן: " חוק הגמלאות"). מטבע הדברים עובדים אלה לא בוטחו על ידי משרד התקשורת בקרן פנסיה כלשהי, ובחדשי עבודתם הראשונים בנתבעת לא הופרשו עבורם כספים לקרן פנסיה. בחודש פברואר 1985 החלה הנתבעת להפריש כספים עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה "מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ" (להלן: " מקפת").

ב.         " עובדים לא מועברים" - עובדים שביום 31.1.84 לא חל עליהם חוק הגמלאות (עובדים שעובר לתחילת עבודתם בנתבעת לא הועסקו בשירות המדינה לפי כתב מינוי). עובדים אלה בוטחו בתקופת עבודתם במשרד התקשורת בקרן הפנסיה של מבטחים, ובעת שעברו לעבודה בנתבעת המשיכה הנתבעת להפריש עבורם כספים לקרן הפנסיה מבטחים.

6.         כאמור, משהתובעת היתה עובדת קבועה במשרד התקשורת, נחשבה ל"עובדת מועברת". לפיכך, היתה זכאית עם הפיכתה לעובדת קבועה במשרד התקשורת ועד למעבר לעבודה בנתבעת, לפנסיה תקציבית בהתאם לחוק הגמלאות. מכאן, שההפרשות לפנסיית היסוד הופסקו.

7.         כאמור, לאחר המעבר לעבודה בנתבעת בוטחו העובדים המועברים  בקרן הפנסיה "מקפת". תקופת הביטוח הוחלה רטרואקטיבית, למן תחילת תקופת עבודתם במשרד התקשורת. קרי, שהנתבעת רכשה ממקפת זכויות פנסיה בגין תקופת עבודת העובדים המועברים כעובדים קבועים בשירות המדינה (החל ממועד קבלת קביעות על ידם). לא נרכשו על ידי הנתבעת זכויות פנסיוניות בגין תקופת עבודת העובדים כעובדים ארעיים.

8.         בסמוך לאחר המעבר לקביעות, הציעה קרן מקפת לעובדים המועברים, בעידוד הנתבעת, לשלם למקפת סכום חד פעמי ולרכוש זכות משלימה לפנסיה מקיפה גם בגין תקופת העבודה כעובדים ארעיים, במהלכה בוטחו בפנסיית יסוד. לרשות העובדים הועמדו הלוואות מיוחדות לשם כך.

לעובדים שביקשו שלא לרכוש את הזכות המשלימה לפנסיה מקיפה הוצעו שתי אפשרויות אחרות: האחת, פדיון כספי קופת פנסיית היסוד במבטחים והשניה, הותרת הכספים בקרן מבטחים בפנסיית יסוד, תוך שמירה על זכאות לפנסיית זיקנה.

9.         התובעת לא רכשה את הזכות המשלימה ובחרה שלא למשוך את הכספים במבטחים, על מנת שתהא זכאית בבוא היום לקבל פנסיית זקנה גם עבור תקופת הארעיות.

10.        באפריל 2008 פרשה התובעת מעבודתה בנתבעת. נציין כי פרישתה נעשתה במסגרת הסכם קיבוצי לפרישת עובדים מיום 5.12.2006 ולפיו - בין היתר - זכאית התובעת לפנסיה מוקדמת-תקציבית על חשבון הנתבעת החל ממועד פרישתה ועד מועד זכאותה לפנסיית זקנה מקרן מקפת.

11.        עם סיום עבודתה נערך לתובעת תחשיב הזכויות המגיעות לה עקב פרישתה, לרבות זכאותה לתשלום פנסייה מוקדמת-תקציבית על חשבון הנתבעת.

12.        המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה  - האם יש לכלול במסגרתו את תקופת הארעיות אם לאו.

נעיר כי בין הצדדים אין מחלוקת כי תקופה הארעיות תובא בבוא היום בחשבון בעת שתגיע התובעת לגיל פרישה ותהא זכאית לפנסית זקנה. עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה אם יש להביא את תקופת הארעיות (1.84 שנים) בחשבון גם בתחשיב הפנסיה המוקדמת.

            בעוד התובעת טוענת כי יש לקחת בחשבון את תקופת הארעיות, טוענת הנתבעת כי כי כל שהתחייבה לו במסגרת ההסכמים הקיבוציים היה לרכוש ממקפת בעבור העובדים המועברים את הזכות כי תקופת החברות בקרן תימנה מיום שקיבלו קביעות.

13.        מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לשאלת חודשי ההודעה המוקדמת. ועדת חריגים אישרה לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה על מסמך לפיו אין לה כל תביעות כנגד הנתבעת. התובעת חתמה על המסמך האמור תוך סיוג תחולתו לעניין טענתה בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת ארעית (המסמך החתום והכולל את הסייג צורף כנספח ה' לכתב התביעה). לטענתה, שללה הנתבעת את חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לה, כצעד עונשי בשל סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות בלא סייגים.